קורס גישור ברמה בסיסית נועד בעיקרו להעניק לקהל הסטודנטים כלים ומיומנויות שונות לניהול הליך הגישור ועבור ניהול מו"מ פתרון קונפליקטים. קורס זה למעשה מתאים לקהל הרחב הן לאנשים שבאים מהעולם כמו עורכי דין ומשפטנים, אנשי עסקים ומנהלים, מנהלי משאבי אנוש והן עבור אנשים ללא רקע בתחום שבאים מתחומים אחרים כמו למשל אנשי החינוך והאקדמיה, בעלי מקצועות חופשיים למיניהם ולעוסקים במקצועות הטיפול. קיימים גם קורסי גישור אשר מועברים במסגרת של קבוצות סגורות עבור מוסדות ממשלה וארגונים פרטיים.
מה כוללת מתכונת הלימודים?
קורסי גישור לרכישת מיומנות עבור ניהול מו"מ פתרון קונפליקטים, נעשה על פי ובהתאם להמלצות של דוח ועדת גדות, שהיא למעשה הועדה המייעצת בענייני גישור לבתי המשפט בישראל. מטרתם העיקרית של הלימודים במסגרת הקורס היא ליצור גישה חדשה אל עולם הגישור וללמוד מההתחלה ומן הבסיס הראשוני את מיומנות הגישור. במתכונת הלימודים יחשפו קהל הסטודנטים לתרגולים שונים בהם יעשו שימוש בכלים בסיסיים של הליך גישור, ניהול מו"מ עם קונפליקטים.
משך זמן הלימודים
לא זו בלבד במסגרת קורס גישור יחשפו כמה מהיתרונות הבולטים והמרכזיים בהליך הגישור והסטודנטים יכירו מקרוב את מקומו של הגישור בארץ. באופן כללי ניתן לומר כי קורס גישור נועד להכשיר את המשתתפים והבוגרים בסופו של יום לקראת יישום הגישור במהלך עבודתם המקצועית לאחר הלימודים. משך הלימודים במסגרת קורס גישור משתרע על כשישים שעות לימוד אקדמאיות כאשר המפגשים עצמם נערכים במתכונת חד שבועית וכוללים עשרה מפגשי לימוד בני ארבע וחצי שעות.
שיעורים עיוניים ומעשיים
המשתלמים במהלך קורס גישור עוברים הן שיעורים עיוניים והן שיעורים מעשיים אשר מורכבים מניתוחי אירועים, מהרצאות, תרגול מעשי וסימולציות גישור אשר בעזרתם הסטודנטים יוכלו להתנסחות במצבי גישור ממשיים בזמן אמת. המשתלמים בקורס יקבלו מעין אוגדן בן מופיעים כל חומרי הלימוד, הן המעשיים והן התיאורטיים. אלו ישמשו את המשתתפים לא רק במהלך הקורס עצמו אלא גם לאחריו.
נושאי לימוד
נושאי הלימוד בקורס גישור הם: יצירת מו"מ, לימוד תהליך ניהול מו"מ, דרכי ההתכוננות לקראת תהליך מו"מ, היכרות עם הדרכים והכלים הנדרשים להצלחתו של התהליך, ניתוח קונפליקטים לצד פיתרון קונפליקטים, סגנונות ניהול קונפליקט, היכרות עם המנגנונים ליישוב סכסוכים מחוץ למערכת של בתי המשפט, הליך גישור ופרקטיקה של הליך גישור, מיומנות ביצירת קשר בגישור הכוללת הקשבה אקטיבית, תפקידי המגשר, תקשורת לא מילולית, סוגיות מיוחדות בגישור כמו סודיות, ניטראליות, חיסיון, אתיקה של מגשרים וכן הלאה.